עמוד 4 בסיפור האריה והעכבר – האריה בצרות
הוא נאבק בזעם והתפתל לכל כיוון בניסיון להשתחרר. הוא אפילו שלף את הטפרים החדים שלו וניסה לחתוך את הדרך שלו החוצה ולנשוך את החבלים עם השיניים הגדולות שלו, אבל החבלים של הרשת היו עבים מדי. בסוף מרוב מאמצים להשתחרר, הוא רק מצא את עצמו מסובך עוד יותר בחבלים של הרשת ובקושי הצליח לזוז. הוא שאג מרוב כעס וחוסר אונים. כל הג'ונגל התחיל לרעוד מעוצמת הקול הנורא של השאגות שלו, וכל חיה שמעה אותו וידעה לברוח מהאזור הכי מהר שרק היה אפשר.
אחרי הרבה מאוד זמן הוא הפסיק לשאוג. האריה ידע שאף אחד לא יבוא לעזרתו ושיכול להיות שכולם אפילו שמחים לשמוע שהוא בצרה. הוא רק נשאר תלוי ומתנדנד מעל הקרקע והסתכל מסביב בעצב אל היער השומם.
פתאום הוא ראה למטה בין העצים את העכבר עומד ומסתכל עליו. האריה גלגל את העיניים בבוז.
"באת לראות אותי סובל?" שאל האריה בקול רועם, "הנה, אני כלוא כאן ולא יכול לזוז. אני מקווה שנהנית מספיק מההצגה. עכשיו אתה יכול ללכת ולהמשיך בחיים שלך."
אבל העכבר לא הלך. הוא אפילו התקרב כמה צעדים אל האריה.
"הבטחתי לך שאם תרחם עלי אני אעזור לך אם תהיה בצרה," צייץ העכבר האמיץ, "שמעתי את השאגות שלך מרחוק ומיד באתי."
