עמוד 3 בסיפור העורב והשועל
בסוף אחרי הרבה שוטטות בכל רחבי השדה והחורשה, התיישבתי והבטתי לכל הכיוונים, עד ששמעתי רשרוש כנפיים מלמעלה.
הרמתי את מבטי אל העץ שמעליי, ושם על הענף ראיתי את גברת עורב, נראית מאוד מרוצה מעצמה, כי במקור שלה היא החזיקה חתיכת גבינה גדולה.
החתיכה נגנבה, ללא ספק, מהשולחן ארוחת הבוקר של החקלאי שעל הגבעה, אבל אני לא מאלה שמסתובבים ומאשימים אחרים על הפשעים שעשו.
קראתי בקול מתוק לשכנה שלי ואמרתי, "בוקר טוב לך גברת עורב! את נראית מאוד יפה היום, אם יורשה לי לומר." הגברת עורב הניפה את ראשה לצד אחד והביטה בי בחשדנות בעינה הקטנה והחרוזית, אבל היא השאירה את המקור שלה סגור חזק חזק על הגבינה הגנובה שלה.
ידעתי שהיא לא אחת שאוהבת להתחלק באוכל שלה, נדיבות לא הייתה התכונה החזקה של עורבים. מצד שני גם לא של שועלים.
תודה רבה!:)