עמוד 4 בסיפור העורב והשועל
"יצור כל כך מקסים," הרהרתי לעצמי בקול, ודאגתי שהיא תוכל לשמוע כל הרהור והרהור, "האור יוצר ברק כל כך עדין ויפה על הנוצות השחורות המדהימות האלה. איזה כנפיים! איזה רגליים! והמקור הזה, כל כך מושלם וחזק!"
יכולתי לראות שגברת עורב שמה לב טוב טוב לכל מילה שאמרתי, למרות שהיא העמידה פנים שהיא לא שומעת כלום.
היא הסתובבה הלוך ושוב על הענף, כדי שאני אוכל לראות אותה מכל הזוויות ולחזות ביופי של היצור השחור הקטן והאנוכי הזה.
בשדה הגדול שמאחוריי היו כמה להקות ציפורים שחיפשו זרעים ותולעים בתוך הקרקע תוך שהן מתעלמות מאיתנו לגמרי.
הסתובבתי להביט אליהן ואמרתי בקול, "כל הציפורים האחרות לא מתקרבות אפילו ליופי המדהים ולכוח הרב שיש ליצור הזה. הן כולן אפורות ומשעממות ולא יכולות להעריך את החברה שלהן, גברת עורב. הן רק מקנאות בה ולא מסוגלות להגיד לה אף מילה טובה."
תודה רבה!:)