עמוד 2 בסיפור העץ הנדיב – הנער
אבל הזמן עבר והילד גדל והפך לנער, והיה מביא את חברה שלו איתו אל העץ, והם היו יושבים ומדברים בצל שלו. ככול שעבר הזמן, הילד בילה הרבה עם החברה שלו במקומות אחרים והעץ נשאר לבד רוב הזמן.
הרבה ימים עברו, והעץ נשאר לבד.
ואז יום אחד הילד הגיע שוב אל העץ אחרי תקופה ארוכה שהעץ לא ראה אותו.
העץ אמר לו מיד בהתלהבות, "בוא ילד, בוא ותטפס על הגזע שלי, ותתנדנד מהענפים שלי, ותאכל מהתפוחים שלי, ותשחק בצל שלי ותהיה מאושר!"
"אני יותר מדי גדול וכבר אין לי זמן לטפס ולשחק," אמר הילד, "אני רוצה לקנות דברים וליהנות. אני צריך כסף, תוכל לתת לי קצת כסף?"
"אני מצטער," אמר העץ, "אבל אין לי כסף. יש לי רק עלים ותפוחים." העץ חשב במשך כמה שניות, "תיקח את התפוחים שלי, ילד, ותמכור אותם בעיר. ככה יהיה לך כסף ואתה תהיה מאושר."
וכך הילד טיפס על העץ ואסף מהענפים שלו את כל התפוחים שלו. הוא סחב את כולם איתו והלך משם.
והעץ היה מאושר.
