עמוד 3
"חסידה, למה לא שתית את המרק שלך? את לא אוהבת אותו? בקושי אכלת משהו." השועל הערמומי והאנוכי העמיד פנים שהוא מודאג מכך שהחסידה לא אכלה כלום, והרגיז את החסידה עוד יותר.
"הארוחה הייתה נהדרת," ענתה החסידה בנימוס, "אבל אני כבר לא רעבה, מה שאכלתי היה משביע מאוד." החסידה הרגישה בושה גדולה. היא הבינה שהשועל הכין את הארוחה הזו רק כדי לצחוק עליה. המתיחה עצבנה את החסידה הרעבה, אבל בגלל שהייתה חיה רגועה ולא אהבה לריב, היא לא רצתה להגיד על זה כלום ופשוט שתקה.
מאוחר יותר באותו ערב חזרה החסידה הביתה עם בטן ריקה. היא כל כך כעסה על ההתנהגות של השועל, שהיא החליטה ללמד אותו לקח.
כשהשועל והחסידה נפגשו יום למחרת, היא סיפרה לו כמה היא נהנתה מהביקור אצלו ומהארוחה שהכין בשבילה. היא אמרה, "היית כל כך נחמד אלי שהזמנת אותי לארוחה אצלך. אני רוצה גם להזמין אותך לארוחת ערב מחר, בבית שלי." השועל היה קצת מופתע שהיא נהנתה מהארוחה אצלו, אבל הסכים מיד להזמנה.
