עמוד 2 סיפור יוסף ואחיו לילדים – המכירה
והאיש ענה, "הם עזבו את שכם, שמעתי אותם אומרים שהם הולכים לדותן."
הוא הודה לאיש ומצא את האחים שלו בדותן.
האחים ראו את יוסף וכתונת הפסים מרחוק, וזיהו אותו בגלל כתונת הפסים המיוחדת. הם אמרו אחד לשני לפני שהוא התקרב, "הנה החולם הזה מגיע. בואו נהרוג אותו ונשליך אותו לאחד הבורות. ואם ישאלו, נאמר שחיה רעה טרפה אותו. נראה אחרי זה מה שווים חלומות יוסף."
ראובן, שהיה האח הבכור, שמע אותם ואמר מיד, "לא נהרוג אותו, תשליכו אותו לבור אבל אל תפגעו בו בעצמכם." הוא לא סיפר להם שהוא מתכנן לחזור אחר כך, להוציא אותו מהבור ולהחזיר אותו לאביהם יעקב.
כשיוסף הגיע אליהם הם תפסו אותו והורידו ממנו את כתונת הפסים שיעקב הכין לו והפילו אותו אל בור מים ריק. יוסף התחנן לאחיו שלא יפגעו בו ושיוציאו אותו מהבור, אבל האחים לא הקשיבו לו. הם התיישבו לאכול וראו שיירה של ישמעאלים עם גמלים מגיעים מכיוון עמק הירדן עם הרבה סחורה של צמחי בשמים כדי למכור במצרים.
בזמן שראובן לא היה שם, יהודה, שהיה האח הרביעי, אמר לאחים מיד, "מה נרוויח אם נהרוג אותו? הוא אח שלנו ואסור לנו לפגוע בו. בואו נמכור אותו לישמעאלים."
האחים התלהבו והסכימו. הם הוציאו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים תמורת עשרים מטבעות כסף.
אחרי שהישמעאלים הלכו משם ראובן חזר אל האחים והלך אל הבור שבו יוסף היה אמור להיות, כדי להוציא אותו משם ולהחזיר אותו לאביו. כשהוא גילה שהוא לא נמצא בתוך הבור הוא נבהל מאוד והלך מיד אל שאר האחים.
"איפה יוסף? מה עשיתם לו?" והאחים סיפרו לו מה הם עשו. "איך אני אוכל לחזור אל אבא בלי יוסף?" נבהל ראובן.
האחים חשבו מה לעשות. בסוף הם לקחו את כתונת הפסים שהורידו מיוסף ושמו עליה דם. הם החזירו את הכתונת ליעקב ואמרו לו, "מצאנו את כתונת הפסים הזאת, אתה יכול לזהות אם זאת כתונת הפסים של יוסף?"
יעקב כמובן זיהה את הכתונת ונבהל כשראה את הדם, "זאת כתונת הפסים של יוסף! חיה רעה אכלה אותו!" והוא בכה והתאבל על יוסף במשך הרבה זמן. כל בני המשפחה ניסו לנחם אותו אבל הוא לא התנחם, "אני אמות מאבל על יוסף."
