עמוד 6 סיפור יוסף ואחיו לילדים – מרגלים
בארץ כנען גם היה רעב גדול, ויעקב פנה לבניו, "רדו לארץ מצרים ותקנו לנו תבואה, אחרת לא יהיה לנו אוכל."
עשרה מהאחים ירדו לארץ מצרים אבל רק בנימין, האח הקטן של יוסף, נשאר עם יעקב, כי יעקב פחד שיקרה גם לו אסון כמו שקרה ליוסף.
עשרת האחים הגיעו למצרים יחד עם עוד רבים מאוד מכל הארצות מסביב, והגיעו אל מול יוסף. הם לא זיהו אותו כי עברו הרבה שנים והוא התבגר והיה לבוש בלבוש מלכות מצרי. יוסף ואחיו החליפו מבטים והאחים השתחוו אליו. יוסף, שזיהה אותם מיד, אמר להם בשפה המצרית, "מאיפה באתם למצרים?"
אחרי שהאחים שמעו את התרגום של המתורגמן לשפה שלהם, הם ענו, "מארץ כנען לקנות אוכל."
יוסף זכר את החלומות שחלם עליהם ואמר בקול קשה, "אתם מרגלים!"
האחים נבהלו, "לא אדוני, אנחנו אנשים פשוטים ורק באנו לקנות אוכל כמו כולם. אנחנו שנים עשר אחים; ירדנו עשרה למצרים, אחד נשאר עם אבא שלנו והשני איננו."
יוסף אמר שוב, "אתם מרגלים!" הוא קרא לשומרים שהיו לידו. "שומרים! קחו אותם למעצר!" והשומרים לקחו את כל האחים המבוהלים למעצר ושמו את כולם באותו תא.
אחרי שלושה ימים יוסף אמר להם, "אני אדם הגון, ואני רוצה לתת לכם הזדמנות להוכיח שאתם לא מרגלים; תשאירו פה אח אחד ותחזרו אל אבא שלכם להביא למשפחה את האוכל שקניתם. ואת האח הקטן שנשאר עם אבא שלכם אתם תביאו איתכם אלי למצרים ורק ככה אדע שאתם מספרים לי את האמת."
האחים אמרו אחד אל השני בשפתם, "הצרה הזאת מגיעה לנו על מה שעשינו ליוסף, הוא התחנן אלינו ולא הקשבנו לו."
וראובן ענה להם, "הרי אמרתי לכם לא לפגוע בילד! לא הקשבתם לי ועכשיו אנחנו מקבלים עונש משמיים על זה!"
