עמוד 15
בבית של הגמדים יום למחרת אחר הצהריים, כששבעת הגמדים לא היו בעבודה, נשמעה דפיקה בדלת.
"מי זה?" שאלה שלגיה.
היא זכרה את האזהרה של שבעת הגמדים לא לפתוח את הדלת לאיש והתרחקה קצת מהדלת.
"אני רק זקנה מסכנה," נשמע קול מקרקר, "מוכרת תפוחים."
זאת הייתה כמובן המלכה המרושעת, מחופשת למוכרת תפוחים זקנה עם סלסילה גדולה מלאה בתפוחים.
"יורד כאן גשם, יקירתי," אמר קולה הרועד מבעד לדלת. "בבקשה תני לי להיכנס."
נפלא
״היה הייתה״
לא ״היו הייתה״!
בעברית אפשר לכתוב גם ככה וגם ככה, אבל נעשה סקר מה הקוראים מעדיפים ובמידה ויעדיפו את האפשרות שהצעת, נשנה את הסיפורים בהתאם 🙂
מקווים שאת נהנית מהסיפורים שלנו!
לילה טוב 🙂
אנחנו כל כך אוהבים את הסיפור! עכשיו, רוני הולכת לישון כל כך טוב. נקרא לה עוד סיפורים בכל לילה. לילה טוב!!
אני אוהב את הסיפור הזה
הקראתי את הסיפור הזה לאחי הקטן, והוא אהב אותו! תודה לכותבים של האתר הזה על הסיפורים המדהימים, זה עושה שההשכבה למיטה תהיה כל כך קלה!!!
אני אוהבת את הסיפור הזה הוא גרם לי לבכות
נחמד מאוד
למה הצייד נתן לשלגיה לחיות???
זה סיפור ממש נחמד לקרוא לילדים. הוא מראה הרבה פרטים בסיפור כדי לבטא את רגשותיה של שלגיה כשגילתה שאמה החורגת מתכננת להרוג אותה, אבל עדיין לשלגייה היה לב אכפתי ואוהב לחברים שפגשה ביער.
אני אוהבת את הסיפור הזה הוא מדהים