עמוד 3 בסיפור האריה והעכבר – ההבטחה של העכבר
רגע לפני שנכנס בין השיניים החדות של האריה, העכבר צייץ בקול, "אני מתנצל אריה גדול! בבקשה תסלח לי שהפרעתי לשינה שלך, לא התכוונתי להעיר אותך! רק ניסיתי לצאת מהמערה הזאת, שנכנסתי אליה מתוך סקרנות. בבקשה תשחרר אותי הפעם, ואני לעולם לא אשכח שריחמת עלי." העכבר עצר לרגע כשראה שהאריה מקשיב לו ומרחיק אותו מעט מהפה שלו, הוא אמר מיד בתחינה, "ואם אתה תהיה בצרה מתישהו בעתיד, ותהיי לי אפשרות לעזור לך, אני מבטיח שאחזיר לך על זה שריחמת עלי."
האריה הסתכל עליו לרגע בהפתעה בזמן שעיכל את מה שאמר העכבר. ואז אחרי כמה רגעים האריה שאג מרוב צחוק. הוא צחק כל כך חזק שהעכבר נפל לו מבין הצבעות אל רצפת המערה. הוא היה כל כך משועשע מהמחשבה הזאת. איך עכבר קטן כל כך יכול בכלל לעזור לו?
העכבר לא חיכה לראות מה יקרה ומיד רץ בכל הכוח מהמערה בזמן שהאריה עדיין מתגלגל לו מרוב צחוק על רצפת המערה.
בינתיים עברו כמה ימים, והאריה הסתובב לו בצעד מלכותי ברחבי הג'ונגל בזמן שהיה עסוק בחיפוש אחרי ציד. הוא עצר לרגע ורחרח, היה נדמה לו שהוא ראה תנועה מרחוק. הוא נצמד לקרקע בשקט, ואחרי כמה שניות התחיל לרוץ בכיוון שחשב שראה בו תנועה. הוא נכנס אל קרחת יער גדולה וברגע שעבר באמצע קרחת היער, פתאום הוא הרגיש שמשהו מתרומם מתחת לרגליים שלו ומרים אותו באוויר. זו הייתה רשת של צייד שהחזיקה אותו עכשיו מתנדנד באוויר מענף של עץ.
