עמוד 2 בסיפור העורב והשועל
לא, אני לא מתכוון לעפרוני או נחליאלי, או לציפור גן עדן מפוארת. אני מדבר על גברת עורב, שנמצאת למעלה בעץ שמעליי, ומביטה בי בעצבנות גדולה.
זה היה בוקר בהיר ויפה. אני הסתובבתי לי בשדה ורדפתי מדי פעם בעצלנות אחרי ארנבות שברחו ברגע שראו אותי. לא באמת היה לי כוח לרדוף אחריהן ועצרתי אחרי כמה צעדי ריצה, נהנה לראות אותן בורחות בבהלה לתוך המחילות שלהן. הן בהחלט מהירות מדי ליצור עצלן כמוני שרק עכשיו התעורר מהשינה שלו ומחפש ארוחת בוקר קלה להשגה.
תוך כדי שהבהלתי להקת ציפורים שנחתה בין העצים, פתאום חוש הריח המפותח של האף המחודד שלי קלט ריח של מעדן. מיד נטשתי את להקת הציפורים ומיהרתי דרך היער בחיפוש אחר המקור של הריח הגבינתי המדהים שהרוח שלחה ישירות אל האף שלי.
הסתובבתי בין העצים וחיפשתי בכל מקום, אבל הריח שוב ושוב חמק ממני, כמעט כאילו הוא עצמו היה ארנבת מבוהלת שלא רוצה שאוכל אותה.
תודה רבה!:)