עמוד 17
למחרת בבוקר רכבו האייל וגרדה הכי מהר שיכלו.
הם עפו כמו הרוח במשך שלושה ימים. הנופים הלכו והשתנו יותר ויותר והם עברו מיערות ירוקים וגבעות עשב למישורים ריקים, ובסוף למרחבים גדולים מכוסים בשלג.
ביום השלישי הם ראו אורות כחולים מרחוק.
כשהם התקרבו, הם ראו שזה ארמון גדול וחשוך, וממש לידו, בדיוק כפי שאמרה הזקנה, הייתה בקתה עם דלת אדומה.
היה להם קר מאוד, והם גם היו רעבים.
הם שמחו כשאישה לפלנדית פתחה את הדלת ונתנה להם להתחמם מול האש שלה.
איזה סיפור יפה! מדהים שזה הסיפור המקורי שעליו מבוסס הסרט פרוזן