עמוד 6 (מתוך 9)
אבל כל מה שהנסיך ראה היה סינדרלה. הם צחקו ודיברו, והם רקדו עוד קצת. בעצם, הם רקדו כל כך הרבה זמן שסינדרלה לא ראתה את השעון.
"דונג!" צלצל השעון.
סינדרלה הרימה את מבטה.
"דונג!" צלצל השעון.
היא הרימה שוב את מבטה. "אוי ואבוי!" היא צעקה. "השעה כבר כמעט חצות!"
"דונג!" צלצל בשעון.
"מה זה משנה?" אמר הנסיך.
"דונג!"
"אני חייבת ללכת!" אמרה סינדרלה.
"דונג!"
"אבל הרגע נפגשנו!" אמר הנסיך. "למה שתלכי עכשיו?"
"דונג!"
"אני חייבת ללכת!" אמרה סינדרלה. היא רצה אל המדרגות.
"דונג!"
"אני לא שומע אותך," אמר הנסיך. "הרעש של השעון חזק מדי!"
"דונג!"
"להתראות!" אמרה סינדרלה. היא רצה במורד המדרגות.
זה הסיפור האהוב על הבנות שלי ואני אוהבת את התמונות
תודה על העבודה הקשה והמדהימה של כותבי האתר, הבן שלי ואני מעריכים מאוד 🙂
הסיפור מנסה לומר לנו ששום דבר הוא לא בלתי אפשרי. תודה על סיפור מדהים!
חלומות מתגשמים לפעמים…
איזה סיפור יפה, אהבתי אותו הרבה יותר מכל סיפור אחר
סיפור יפה…. הלקח שלי מהסיפור, לעולם לא לחשוב שאנחנו טובים יותר מהאדם שיושב לידנו…
אני אוהבת את הסיפור הזה, הוא כל כך מרגיע וקסום
אני אוהבת את הסיפור הזה – יש בו קסם
למדתי כל כך הרבה מזה לא לשפוט לפי השמלה או המראה
נפלא
אני מאוד אוהבת את הסיפור הזה! !
וואו הלוואי והייתי סינדרלה