עמוד 7 (מתוך 9)
"דונג!"
"בבקשה, תעצרי לרגע!" אמר הנסיך.
"אוי לא!" היא אמרה כשנעל זכוכית אחת נפלה מכף רגלה על המדרגות. אבל סינדרלה המשיכה לרוץ בלי הנעל.
"דונג!"
"בבקשה חכי רגע!" קרא הנסיך.
"דונג!"
סינדרלה מיהרה לצאת מהדלת.
"דונג!" צלצל השעון בפעם האחרונה. השעה הייתה חצות.
"חכי!" קרא הנסיך. הוא הרים את נעלי הזכוכית שלה ומיהר לצאת מהדלת. הוא הביט סביבו אבל לא ראה את שמלתה הכחולה בשום מקום. "זה כל מה שנשאר לי ממנה," הוא אמר והביט מטה אל נעל הזכוכית. הוא ראה שהיא עשוי בצורה מיוחדת, כדי להתאים לרגל שאין כמותה. "איפשהו נמצאת נעל הזכוכית השנייה," הוא אמר לעצמו. "וכשאמצא אותה, אמצא גם זו שלובשת אותה. ואז אני אבקש ממנה להיות הכלה שלי!"
במשך שבועות רבים עבר הנסיך מבקתה לבקתה, מבית לבית. בכל הממלכה שמעו שהנסיך מחפש את זו שתתאים לנעל הזכוכית. צעירה אחת אחרי השנייה ניסו להכניס את רגליהן לתוך נעל הזכוכית, אבל אף אחד לא התאימה. וכך המשיך הנסיך הלאה לבית הבא.
לבסוף הגיע הנסיך לביתה של סינדרלה.
"הוא מגיע!" קראה אחות חורגת אחת כשהסתכלה מהחלון.
"הוא בדלת!" צרחה האחות החורגת השנייה.
זה הסיפור האהוב על הבנות שלי ואני אוהבת את התמונות
תודה על העבודה הקשה והמדהימה של כותבי האתר, הבן שלי ואני מעריכים מאוד 🙂
הסיפור מנסה לומר לנו ששום דבר הוא לא בלתי אפשרי. תודה על סיפור מדהים!
חלומות מתגשמים לפעמים…
איזה סיפור יפה, אהבתי אותו הרבה יותר מכל סיפור אחר
סיפור יפה…. הלקח שלי מהסיפור, לעולם לא לחשוב שאנחנו טובים יותר מהאדם שיושב לידנו…
אני אוהבת את הסיפור הזה, הוא כל כך מרגיע וקסום
אני אוהבת את הסיפור הזה – יש בו קסם
למדתי כל כך הרבה מזה לא לשפוט לפי השמלה או המראה
נפלא
אני מאוד אוהבת את הסיפור הזה! !
וואו הלוואי והייתי סינדרלה