עמוד 5 בסיפור עכבר העיר ועכבר הכפר
כשהסתכלתי לראשונה על ביתו של הדוד, התרשמתי באמת. הוא היה בגובה ארבע קומות עם עמודי טיח לבנים ומעקות ברזל יצוק. כשנכנסנו פנימה הכול היה מפואר לא פחות. נברשות קריסטל ענקיות נצצו מעל רהיטים עתיקים גבוהים ורצפות עץ אלון מלוטשות ומבריקות מרוב ניקיון.
הדוד לקח אותי ישר למזווה, שם הונחו על השולחן שרידים של משתה מפואר. הדוד התעקש שנתחיל עם כוסות של שמפניה – ובגלל שמעולם לא ניסיתי את זה לפני כן, הבועות עלו לי ישר לראש וגרמו לי לסחרחורת. צללתי בטעות לתוך טארט רפרפת ויצאתי כולי דביק וצהוב.
הדוד צחק ואמר לי לבוא ולנסות מכל מאכל ומאכל שנותר על השולחן. הטעמים של כל הדברים היו משגעים לעכבר כפר פשוט כמוני. הרגשתי בתוך הפה שלי פיצוץ של טעמים מכל הסוגים והבטן שלי הלכה והתמלאה.
