עמוד 2
בבוקר כשהשמש זרחה, תמי פנתה לעמי. "עמי," היא אמרה, "אנחנו לא יכולים להישאר כאן. אנחנו חייבים לברוח היום, עכשיו, לתוך היער! בטח נמצא שם יותר אוכל ממה שאנחנו מקבלים כאן בבית".
"את בטוחה?" אמר עמי. "אבל מה אם נלך לאיבוד?"
"אנחנו לא נלך לאיבוד!" אמרה תמי. "אני אקח חתיכת לחם מהארון. נשאיר פירורי לחם מאחורינו, ואם נצטרך, נעקוב אחרי הפירורים בחזרה הביתה".
וככה הם יצאו ליער והשאירו את החיים הקשים שלהם מאחור.
הם נכנסו עמוק יותר ויותר לתוך היער. תמי דאגה להפיל פירור אחד ואחרי עוד כמה צעדים, עוד פירור אחד. ככה המשיכה לעשות בכל ההליכה שלהם ביער.
אבל אוי אבוי! הם חיפשו וחיפשו אוכל כלשהו – עץ תפוח, עץ אגס, כמה אגוזים על האדמה, או אפילו פירות יער מיובשים. אבל לא היה מה לאכול! הם הרגישו רעבים יותר ויותר. בסוף, עמי ותמי המסכנים ידעו שהם חייבים לחזור לבית שלהם אחרת הם בטח ימותו מרעב. הם רק יצטרכו למצוא את שביל פירורי הלחם שהשאירו וזה יוביל אותם בחזרה הביתה. אבל כשהם חיפשו את פירורי הלחם, לא היו כאלה – כל פירורי הלחם נעלמו!
ציפור עלתה באוויר ובמקור שלה היה פירור גדול. עמי ותמי הרגישו רע מאוד – הציפורים כנראה לקחו את כל פירורי הלחם שלהם! הם שמעו זאב מיילל מרחוק. השמש שקעה. עמי ותמי היו אבודים ורעבים. ועכשיו הם גם פחדו להישאר ביער בלילה.
בני בן השש אהב את הסיפור הזה! ! תודה שפרסמתם את זה בחינם. זה עזר לו לישון.
וואו אני אוהב את הסיפור. קראתי אותו פעמיים, אני אוהב את הסיפור של עמי ותמי, תודה
זה היה סיפור שמתאים בדיוק לאתר שלכם! אני קוראת את הסיפורים שלכם כל הזמן כדי לעבוד עם תלמידים במפגשי חונכות והם ממש אוהבים את הסיפורים שלכם! גם התמונות בסיפורים תמיד מדהימות! המשיכו בעבודה הנהדרת! יישר כוח!
"עוד סיפור אבא אחד!" אמר הבן שלי 😉
סיפור מדהים .
לפי הסיפור הזה כולם צריכים ללמוד להיות נחמדים .
התמונות גם נחמדות.
סיפור ותמונות יפים בהחלט! !
טוב מאוד קראתי את זה לחבר שלי והוא אהב את זה, תודה
הסיפור הזה נחמד מאוד. אני תמיד אהבתי את הסיפור הזה.
יפה
זה סיפור נחמד מאוד לפני השינה לילדים.