עמוד 4 בסיפור היפה והחיה – השבועה
הסוחר נשבע ולקח את הוורד שלו. הוא עלה על הסוס ורכב הביתה.
ברגע שנכנס לבית, הבנות שלו רצו אליו. הן חיבקו אותו ושמחו מאוד. הוא נתן את שרשרת האבנים הטובות לבת הבכורה, את שרשרת הזהב לבת השנייה ואחר כך נתן את הוורד לבת הקטנה שלו ובזמן שנתן אותו נאנח.
"תודה לך אבא," אמרו כולן.
אבל בל שאלה, "אבא, למה נאנחת כשנתת לי את הוורד?"
"אני אספר לך אחר כך," אמר הסוחר.
במשך כמה ימים הסוחר היה עצוב. הן לא הצליחו לעודד אותו. לבסוף בל התחננה אליו שיספר לה מה קרה לו והוא שיתף אותה. בל נבהלה, אבל בסוף נרגעה.
"בגלל שהמפלצת רוצה אחת מאיתנו, אני אמסור את עצמי. אני לא רוצה שתמות אבא. אני אוהבת אותך מאוד." אמרה בל.
"תודה על ההצעה הנדיבה שלך," אמר הסוחר, "אבל אני לא יכול לתת לך לעשות את זה. אני זקן ואין לי הרבה זמן לחיות, אני יכול לוותר על השנים האחרונות שנשארו לי. "
"לא תוכל ללכת לארמון בלעדיי, אתה לא תוכל לעצור אותי מללכת אחריך." אמרה בל והתעקשה לצאת לארמון. היא הלכה להתכונן והאחיות שלה שמחו בסתר להיפטר ממנה לתמיד.
למחרת לקח הסוחר את בל אתו על הסוס ורכב אל הארמון של החיה. כשהגיעו לשם וירדו מהסוס, נפתחו דלתות הארמון, אבל הם לא ראו אף אחד.
היה סיפור מרגש וראיתי את הסרט