עמוד 3 קמצא ובר קמצא – בר קמצא מלשין לקיסר
בר קמצא העצוב והמושפל חשב, "ישבו שם הרבה רבנים וראו את מה שקרה לי, ולא עצרו את זה, זה מראה שהם מסכימים עם מה שקרה. אני אלך ואספר את זה לשליט".
הוא הלך ואמר לקיסר הרומאי, "היהודים מורדים בך".
הקיסר ענה לו, "איך אני יכול לדעת שזה נכון?"
"תוכל לשלוח להם מנחה לבית המקדש", אמר בר קמצא, "ותראה אם יקריבו אותו על המזבח או לא".
אז הוא שלח עם בר קמצא עגל משובח לתת במתנה כקורבן למקדש.
בדרך לבית המקדש, בר קמצא עשה מום (פגיעה שפוגעת בשלמות של הקורבן) על השפה העליונה של העגל – וככה דאג שלא יוכלו להקריב את העגל כשיביא אותו לבית המקדש, כי אסור להקריב עגל שיש בו מום.
