עמוד 2 בסיפור היפה והחיה – הארמון
המשפחה גרה במשך שנה בבית שבכפר. יום אחד קיבל הסוחר מכתב שהודיע לו שהספינה שלו, שחשב שטבעה בים, הגיעה בשלום. המשפחה שמחה על המזל הטוב שלה. כששתי הבנות הגדולות ראו את אבא שלהן מוכן לצאת לדרך, אחת ביקשה שיקנה לה שרשרת חדשה של אבני חן והשנייה ביקשה שרשרת זהב גדולה, אבל בל ביקשה רק שיביא לה ורד בודד כשיעבור ביער בדרך הביתה.
הסוחר יצא לדרך, אבל כשהגיע לנמל, סיפרו לו ששודדים השתלטו על הספינה והשיטו את הספינה לנמל לא ידוע. הוא היה עצוב וחזר עני כמו שהיה, במיוחד לאחר שקנה את השרשראות שהבטיח לשתי הבנות הגדולות שלו. הוא דהר עם הסוס שלו אל תוך היער כדי לחפש ורד לבת הקטנה. כשהשמש שקעה והרוח נהייתה חזקה, הוא הבין שהוא אבוד לבד ביער והוא יכול למות מקור או מרעב. לפתע, הוא ראה אור מעבר לשורה ארוכה של עצים. כשהתקרב עוד קצת, הוא ראה ארמון גדול שמבעד לחלונות שלו היה אור מרצד.
הסוחר מיהר למקום. בחצר הארמון הייתה אורווה גדולה פתוחה, הוא נכנס פנימה ומצא חציר. הסוס המסכן שלו, שהיה רעב מאוד, הלך מהר לאכול. הסוחר קשר אותו באורווה והלך לכיוון הארמון, אבל לא היה שם אף אחד. הוא נכנס לאולם גדול ומואר עם אח גדולה ואש דולקת בה ושולחן ערוך עם הרבה אוכל. הוא היה רטוב לגמרי מהגשם, אז הוא התקרב למדורה כדי להתייבש.
'אני מקווה,' הוא חשב, 'שבעל הארמון יסלח לי שנכנסתי בלי רשות. אני מניח שהוא יבוא בקרוב.'
לבסוף הוא היה כל כך רעב שלא יכול היה לסבול את זה יותר, אז הוא אכל עוף ושתה כמה כוסות יין. הוא יצא מהמסדרון וחצה כמה חדרים מפוארים עם רהיטים יפים, עד שנכנס לחדר אחד שהייתה בו מיטה גדולה. הוא היה עייף מאוד והירח כבר האיר, אז הוא סגר את הדלת והלך לישון.
היה סיפור מרגש וראיתי את הסרט