עמוד 5 – סיפור הצב והארנב לילדים – שינוי מסלול
כשהגיע יום המירוץ כל החיות התאספו שוב מסביב, מחכים לראות מה יקרה הפעם. השועל הכין את הארנב והצב שוב ליד קו הזינוק וכל החיות הסתכלו והריעו בהתלהבות, חלק לצב וחלק לארנב. ברגע שהשועל הזניק את הארנב והצב, הארנב יצא מיד לדרך ורץ עד הסוף במהירות בלי לעצור, מההתחלה ועד הסוף. הוא רץ כל כך מהר, שהוא היה נראה לכולם כמו כתם מטושטש. הוא עבר את כל המרחק וניצח תוך כמה שניות, למרות שהצב בקושי עבר את קו הזינוק.
חלק מהחיות הריעו לארנב וחלק איבדו עניין וחזרו לאכול עשב. לא היה שום דבר מיוחד או מלהיב בארנב שמצליח לנצח צב.
מוסר ההשכל הוא – מי שמהיר ועקבי עם מטרה מול העיניים, ינצח מי שאיטי ורגוע ולוקח את הזמן. זה טוב לעשות דברים לאט וברוגע ובלי לחץ; אבל יש מצבים שבהם עדיף להיות מהיר ועקבי. החכמה היא לדעת מה מתאים ומתי.
אחרי המירוץ הצב הוא זה שחשב על כל מה שקרה, והבין שאין סיכוי שהוא יוכל לנצח את הארנב במירוץ מהסוג הזה. והצב והארנב דיברו שוב והצב הציע לעשות מירוץ לעוד גזע אחר, אבל במסלול קצת שונה וארוך יותר. הארנב הסכים מיד, כי חשב שבמסלול ארוך יותר הוא בטוח ינצח את הצב האיטי.
בפעם השלישית החיות כבר התעייפו מכל המירוצים ורק חלק מהן הגיעו לצפות במירוץ של הארנב והצב. כל השאר היו מפוזרות בשדה והמשיכו לאכול עשב ומדי פעם הרימו מבט להציץ ולראות מה קורה במירוץ.
השועל אמר כמעט בשיעמום, "צאו לדרך…" וכולם היו בטוחים שגם הפעם הארנב ינצח.
הם התחילו את המירוץ השלישי. הארנב המשיך עם השינוי שעבר, ומיד בתחילת המירוץ הוא התחיל לרוץ בלי לעצור כדי להגיע כמה שיותר מהר אל קו הסיום. הוא רץ הכי מהר שהוא יכול עד שהגיע פתאום לנהר רחב. העץ היה בצד השני של הנהר. הארנב רץ מצד לצד על גדת הנהר ולא ידע מה לעשות. הוא לא ראה שום מקום שבו יצליח לעבור בלי לטבוע.
בינתיים הצב הגיע אליו לאט לאט, נכנס לנהר בזהירות, צף ושחה לאט לגדה הנגדית של הנהר. כשעלה שוב על הקרקע, הוא המשיך ללכת לאט לאט, נגע בעץ ושוב ניצח במירוץ.
מוסר ההשכל הוא – קודם כול לזהות מה החוזקות ומה החולשות שלך, ואז לשנות תנאי המשחק כך שיתאימו לחוזקות שלך.
הארנב והצב נפגשו אחרי המירוץ וחשבו ביחד; שניהם הבינו שאפשר היה לעשות את המירוץ הרבה יותר טוב. אז הם החליטו לעשות עוד מירוץ אחד האחרון, אבל הפעם לרוץ שניהם יחד כצוות.
