עמוד 10 בסיפור יציאת מצרים לילדים ונוער
"מה הדבר שאתה מחזיק?" שאל האל במתוך הסנה הבוער.
"מטה." ענה משה.
"תשליך אותו לאדמה."
משה זרק את המטה שלו לאדמה והמטה מיד נהפך לנחש ארוך ומפחיד. משה התרחק מיד בבהלה מהנחש.
"תושיט את היד שלך ותחזיק בזנב שלו."
משה הושיט את היד והחזיק בזנב של הנחש, והנחש הפך מיד למטה שוב.
"עכשיו תכניס את היד שלך מתחת לבגד."
משה הכניס את היד שלו לבגד והוציא אותה, והיא הייתה לבנה כמו שלג. אחרי שהכניס אותה שוב מתחת לבגד היא חזרה להיות כמו תמיד.
האל אמר, "אם לא יאמינו לאות הראשון של המטה שהופך לנחש וחוזר להיות מטה, הם יאמינו לאות האחרון של היד שנהיית מצורעת ואז חוזרת להיות רגילה. ואם לא יאמינו לשני האותות האלה, תיקח מהמים של היאור ותשפוך אותם ביבשה, והם יהפכו לדם."
משה ענה בבהלה, "אבל אני לא יכול לדבר עם אנשים בצורה נורמלית. תמיד גמגמתי ואני לא יכול לדבר רגיל כמו כולם ולשכנע אנשים להקשיב לי."
האל התחיל לכעוס והאש של הסנה הבוער גדולה, "מי נתן פה לבני האדם? ומי יצר את האילמים והחירשים והעיוורים? הרי אני יצרתי אותם! אם תצטרך לדבר, אני אתן לך את היכולות לעשות את זה, ועכשיו לך ואני אלווה אותך תמיד בשליחות הזאת ואגיד לך מה להגיד."
אבל משה עדיין חשש, "בבקשה, תשלח כל אחד אחר, רק לא אותי!"
