עמוד 17 בסיפור יציאת מצרים לילדים ונוער
ובאמת ביום למחרת הגיעו אל הארמון של פרעה המון חיות טרף וחיות רעות ורדפו אחריו ואחרי כל העבדים שלו, ומשם התפשטו לכל ארץ מצרים ופגעו בכל מי שהצליחו למצוא. החיות גרמו להמון נזקים לרכוש ולבני אדם ובכל רחבי מצרים כולם פחדו מהחיות של מכת ערוב. רק אל ארץ גושן, איפה שגרו בני ישראל, לא הגיעו חיות הטרף של מכת ערוב.
אחרי שראה את כל מה שעושה מכת ערוב לארץ שלו, קרא פרעה מיד למשה ואהרון.
"אני מרשה לכם לזבוח לאל שלכם כאן במצרים." הוא אמר להם.
משה ענה לו מיד, "זה לא מתאים שנזבח את האלים של המצרים כאן במצרים. כשהעם שלך יראו שאנחנו זובחים את האלים שלהם הם ירצו לסקול אותנו באבנים!"
המצרים סגדו להרבה אלים וביניהם גם לצאן ולבקר, זו גם אחת הסיבות שבני ישראל – שהיו בין השאר רועי צאן – חיו בארץ גושן עוד מימי יוסף ואחיו בנפרד מהמצרים, כדי שיוכלו לרעות את הצאן שלהם בלי לפגוע במצרים שסגדו להם.
משה רבנו המשיך, "נלך מרחק של שלושה ימים במדבר כדי להתרחק מהמצרים ונזבח לאל שלנו."
פרעה נכנע, "אני אשלח אתכם ותוכלו לזבוח לאל שלכם במדבר, אבל אל תתרחקו יותר מדי ממצרים. עכשיו תתפללו לאל שלכם ותבקשו ממנו שיסיר ממני את מכת ערוב הזאת."
"בסדר, אני אתפלל בשבילך מיד כשאצא מכאן, והערוב יעזוב אותך ואת העם שלך מחר." ענה לו משה, "אבל אל תשקר לי עוד פעם ותשנה את דעתך מיד אחרי שמכת ערוב תעזוב את מצרים."
