עמוד 4
אמא של אלאדין אמרה לו שהגיע הזמן שילך לפגוש את הנסיכה.
למחרת בבוקר, הסולטאן קרא לבת שלו. "תראי את הארמון הזה!" הוא אמר והצביע מהחלון. "זה הבעל שמתאים לך!"
"למה אתה מתכוון, אבא?" אמרה הנסיכה שקראו לה יסמין. "מה אתה יודע על האיש הזה? פגשת אותו?"
"מה יש לדעת?" אמר הסולטן. "הוא יכול לגרום לארמון זהב להופיע תוך לילה. הוא אפילו חזק יותר מהיועץ המלכותי שלי, ג'אפר."
"אתמול ג'אפר היה האיש החזק ביותר בממלכה והייתי אמורה להתחתן איתו," אמרה יסמין, "היום, האיש הזר הזה הוא החזק ביותר ואני אמורה להתחתן אתו. למה אתה חושב שחשוב לי מי הכי חזק?" שאלה.
"זה חשוב לי!" אמר הסולטן. ואז בקול נמוך יותר הוא אמר, "בתי היקרה, את פשוט מתרגשת לקבל בעל כל כך טוב."
"אני לא מאמינה שאתה חושב ככה!" יסמין זרקה את הידיים שלה בייאוש, והלכה.
בדיוק אז, אלאדין רכב אל ארמון הסולטן על סוס לבן, מוכן לפגוש את הכלה שלו. הסולטן בירך אותו וחייך אליו. "הישאר כאן בארמון שלי עד שנסיים עם ההכנות לחתונה שלך," אמר. אלאדין לא הצליח לפגוש את הנסיכה עד יום החתונה שלהם. הוא רק ראה את יסמין מרחוק, מכוסה בצעיפים. כולם בארמון חיכו בהתרגשות ליום החתונה.
חוץ מאדם אחד. הדוד הקוסם שהשאיר את אלאדין לכוד במערה. הוא היה גם העוזר של הסולטן- ג'אפר.
הוא זיהה את אלאדין מיד והבין שבזכות המנורה אלאדין הצליח לעשות קסמים בפני הסולטן.
"אני אנקום בו!" נשבע ג'אפר. "אם למישהו יהיה את המנורה, זה אני!" הוא עשה קסם וגילה את המקום שבו הוחבאה המנורה. בזמן שאלאדין ישן, ג'אפר התגנב ולקח אותה.
בשקט ביקש ג'אפר את המשאלה הראשונה שלו: "ג'יני, אני רוצה שתיקח את הארמון של אלאדין למקום רחוק במדבר שאף אחד לא יכול למצוא!"
מה שג'אפר לא ידע זה שבדיוק באותו רגע, יסמין הייתה בארמון של אלאדין. והג'יני חשב שג'אפר ציווה לקחת אותו יחד עם הארמון. אז הג'יני שלח את ג'אפר ואת ארמון הזהב עם יסמין בתוכו, למקום רחוק במדבר.
