עמוד 2
אחד הברווזונים הצהובים הצביע. "מה זה? הוא לא נראה כמו אחד מאיתנו!"
"מעולם לא ראיתי ברווזון מכוער כזה!" אמר אחר.
"איך אתה יכול להגיד דבר כזה?" אמרה אמא ברווז בקול חמור. "אתה רק בן יום אחד! אחיך בקע מאותו קן כמוך. עכשיו תעמוד בטור. נלך לאגם לשחייה הראשונה שלכם."
ובכל זאת הברווזונים האחרים צחקו, "מכוער! מכוער! מכוער!" הברווזון המכוער לא ידע למה הברווזונים האחרים צועקים עליו. הוא תפס את המקום האחרון בטור.
כל ברווז צהוב קפץ לנהר ושחה מאחורי אמא ברווזה. כשהגיע תורו, הברווזון המכוער קפץ פנימה והתחיל גם לחתור. "לפחות הוא יכול לשחות," חשבה אמא ברווזה לעצמה בהקלה.
כשהם יצאו מהמים והתחילו לשחק, הברווזון המכוער ניסה גם לשחק עם אחיו ואחיותיו. הם צעקו, "לך מפה! לא רוצים לשחק איתך! אתה מכוער. ואתה גם הולך מאוד מוזר!"
כשאמא ברווזה הייתה קרובה, היא לא נתנה להם לדבר אליו בצורה כזאת. "תהיו נחמדים!" היא נזפה בהם. אבל היא לא תמיד הייתה בסביבה כשזה קרה.
יום אחד, אחד הברווזונים הצהובים אמר לברווזון המכוער, "אתה יודע מה – למה אתה לא פשוט הולך מכאן?" כולם התחילו להגיד בקול, "צא! צא החוצה! צא החוצה!"
