עמוד 21
באותו רגע נשמע רעש חזק. "תִיק תק! טוק! תִיק תק! טוק!"
פניו של קפטן הוק הפכו ללבנים. הוא אמר, "התנין כאן! הוא רוצה אותי!" הוא רץ אל תא הקפטן שלו והתחבא שם.
"מי הראשון שילך על הקרש?" שאל פיראט. "אם לא תחליטו, אני אחליט! התנין רעב!" והוא התחיל לדחוף את הילדים אל הקרש.
לפתע הופיע פיטר פן על ספינת הפיראטים וטינקרבל עקבה אחריו. וונדי והבנים הריעו בקול. הם מאוד שמחו לראות את הגיבור הצעיר שלהם.
הפיראטים זעמו וקפטן הוק הגיע בריצה מתא הקפטן שלו. קפטן הוק לקח את החרב שלו ואמר, "אני אלחם בך, פן! הלילה אתה תמות!"
קפטן הוק נלחם עם החרב הארוכה שלו ועם הקרס שלו. פיטר פן נלחם באומץ. הוא דחף את קפטן הוק לחלק האחורי של הספינה. זה היה קרב נורא. ג'ון, מייקל והילדים האבודים נלחמו בשודדי הים וזרקו עליהם דברים מכל הבא ליד. לאחר מאבק ארוך הפיראטים ברחו עם סירת הצלה אל הים.
"פחדנים!" קרא קפטן הוק אחריהם תוך כדי הקרב.
פיטר פן וקפטן הוק קפצו לכל עבר בספינה הגדולה, החרבות שלהם משמיעות רעש חזק. פתאום פיטר פן הצליח לקחת את החרב של קפטן הוק וזרק אותה לים! קפטן הוק צעק, "הו, לא!" וניסה לתפוס אותה תוך כדי שהיא נפלה, ואיבד את שיווי משקלו ונפל גם הוא מהספינה, ישר אל עבר הפה הרעב של התנין.
"הו, פיטר, אנחנו גאים בך כל כך!" אמרה וונדי. היא נישקה אותו על הלחי. הבנים הריעו בקול. פיטר פן חייך ואמר, "הג'ולי רוג'ר שלנו עכשיו! בואו נלך הביתה!"
