קטע מידע קצר על הסיפור:
במבי הוא סיפור על עופר איילים קטן הלומד איך להסתדר לבד בעולם הקסום והמסוכן של היער. סיפור אגדה זה עובד לספרים, מחזות וסרטים, ביניהם עיבוד קולנועי מונפש של דיסני משנת 1942 שזכה להצלחה רבה ברחבי העולם והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר. הסיפור מבוסס על רומן מאת הסופר היהודי פליקס זאלטן שפורסם בשנת 1923.
סיפור זה מובא אליכם על ידי אתר סיפור קטן. תיהנו!
————-
עמוד 1
יום אחד נולד צבי קטן. שמו היה במבי. אמא שלו ניקתה אותו עם הלשון שלה.
"במבי," היא אמרה. "במבי הקטן שלי."
במבי הצעיר היה סקרן לגבי הכל. הוא למד שהוא צבי, וכך גם אמו. הוא למד שיש צבאים אחרים ביער, ויום אחד הוא יפגוש גם אותם. הוא למד שהשבילים שאמא שלו עקבה אחריהם נעשו על ידי הצבאים. ביער היו חרקים ויצורים, צלילים וריחות. כל כך הרבה דברים נפלאים לחקור!
לפעמים באמצע השביל, פתאום אמא שלו הייתה נעצרת. היא הייתה מרימה את שתי אוזניה למעלה ומקשיבה לכל הכיוונים. ראשית- לכיוון אחד, ואז- לכיוון אחר, הוא היה מחכה. בסוף, כשהיא הייתה אומרת, "זה בסדר. אין סכנה. אנחנו יכולים להמשיך ללכת", המשיכו שניהם ללכת על השביל. אבל הוא לא הבין למה הם צריכים לעשות את זה בכל פעם.
יום אחד, אמא שלו לקחה אותו לאחו בפעם הראשונה. הוא התחיל לרוץ החוצה אל קרחת היער הפתוחה אבל היא קפצה מולו ועצרה אותו. "תפסיק!" היא אמרה. "תישאר כאן. אני חייבת לצאת ראשונה. חכה עד שאקרא לך. אבל אם אני מתחילה לרוץ, אתה חייב להסתובב ולרוץ בחזרה אל תוך היער מהר מאוד. ואל תפסיק לרוץ. אתה מבין אותי?"
אמא שלו יצאה לאט אל האחו הפתוח. היא ריחרחה מסביב. היא הביטה לכאן ולכאן, דרוכה וזהירה. לאחר כמה זמן היא אמרה, "זה בסדר. אין סיבה לדאגה. בוא אלי." והוא יצא אליה.
וואו, איזו שמש מסנוורת! תמיד כשהיה ביער, במבי ראה מדי פעם קרן שמש פה ושם, אבל כאן השמש החמה והבוהקת חיממה את כולו. הוא הרגיש נפלא וקפץ גבוה באוויר על דשא רך יותר מכל דשא שאי פעם קפץ עליו. ואז הוא קפץ בחזרה למעלה, שוב ושוב.
במקומות מסוימים שמיכות הפרחים היו כל כך עבות, שהן יצרו שטיח מתוק. אבל מה היה הדבר הזעיר הזה שעף באוויר בצורות מוזרות? "תראי, אמא!" אמר לה. "הפרח עף." למה? הפרח הזה כנראה רצה כל כך לרקוד, הוא חשב, שהוא התנתק מיד מהגבעול כדי לעלות ולרקוד באוויר.
"זה לא פרח," אמרה האמא, "זה פרפר."
ואז – בום, בום, בום! על סלע היה ארנב צעיר, חובט על הסלע עם הרגל שלו.
"שלום!" חייך הארנב והרים אוזן אחת גבוהה. "רוצה לשחק?"
"בטח!" אמר במבי.
"תפוס אותי!" ארנב קפץ מהסלע אל הדשא. במבי היה קצת יותר מהיר בריצה ובקפיצה, אבל ארנב היה טוב יותר בלהסתתר, אז שניהם נהנו.
